- יצרני רכבים מובילים כמו הונדה, טויוטה וגילי משקיעים רבות בייצור לוויינים ובעיצוב רקטות, עם הוצאות מצטברות העולות על 300 מיליון דולר.
- חברות אלה שואפות לשדרג את טכנולוגיות הקישוריות של רכבים על ידי פיתוח רשתות לווינים פרטיות, שעשויות לשנות את התחבורה עם שירותי אינטרנט מתקדמים ונתונים בזמן אמת.
- המאמצים של יצרני הרכב בחלל מתיישבים עם תחזיות לתעשיית לוויינים בשווי 742 מיליארד דולר עד 2030, אך הצלחה כלכלית בחלל נותרה לא בטוחה ודורשת משאבים רבים.
- יצרני הרכב מתמודדים עם האתגר של תחרות עם מנהיגי תעשיית החלל המנוסים כמו ספייסX, אשר שילבה טכנולוגיות לוויינים ורכב.
- קיימת סקפטיות בנוגע לפרקטיות של גיוון כזה, עם סיכונים פוטנציאליים של דילול משאבים והתרחקות מהמצוינות הגלויה בתחום הרכב.
- ההשקעות בחלל הן כיום מינוריות בתיקי ההשקעות הכוללים של חברות אלו, מה שמעיד על כך שמיזמי החלל הם משניים לעסקי הרכב העיקריים שלהן.
ממפעלי הייצור השוקקים של יפן ועד השמים הרחבים, כמה מהענקיות הרכב המובילות בעולם מפנות את מבטן לחלל—קפיצה נועזת שמערערת את הבסיס של תעשייתן. במפנה בלתי צפוי, הונדה, טויוטה וגילי נכנסו לתחום הרקטות, והשקיעו יחד יותר מ-300 מיליון דולר במרדף השאפתני של ייצור לוויינים ועיצוב רקטות.
דמיינו זאת: סדאן של הונדה מתמרנת בתנועה על פני האדמה בעזרת רשת לווינים פרטית שפותחה על ידי החברה האם שלה. זו הוויזיה שמספר יצרני רכבים נראים רודפים אחריה. מאז 2019, הונדה יצאה למסע נועז, ומפתחת רקטות חדשות שניתן להשתמש בהן שוב. טויוטה לא רחוקה מאחור, שהשקיעה 44 מיליון דולר ב-Interstellar Technologies, סטארטאפ השואף לכבוש את מסע החלל. בינתיים, גילי מקדישה סכום עצום של 326 מיליון דולר לייצור לוויינים.
שאיפה בין כוכבית זו מעוררת דימויים של כבישים עתידניים בשמים. עם זאת, הפרקטיות של מעבר יצרני הרכב מכבישים לדרכים שמימיות מעוררת שאלות. האם טויוטה והונדה יכולות להתחרות עם ותיקים מנוסים כמו ספייסX—הקיסרות של אילון מאסק שמשלבת בצורה חלקה רכבים חשמליים וטכנולוגיות לוויינים דרך רשת Starlink שלה?
הרציונל מאחורי ההשקעות הללו אינו לגמרי מופרך. על ידי בעלות על רשת לוויינים, חברות רכב יכולות לשפר את טכנולוגיות הרכב המחובר שלהן, לשלב שירותי אינטרנט, נתונים בזמן אמת, ועדכונים מתמשכים של תוכנה לרכבים על הכביש. חלום הקונסטלציה האינטרנטית הזה מתיישב עם תחזיות החזות תעשייה בשווי 742 מיליארד דולר עד 2030—עוגה מפתה בהחלט.
עם זאת, סקפטיות מרחפת. גיוון נרחב כזה יכול לעיתים למתוח את המשאבים דק, מטשטש את הפוקוס החיוני להצלחה. הקפיצה מהאספלט לטרמוספירה היא עצומה, ותעשיית החלל חוותה את חלקה של כישלונות בולטים. ההיסטוריה לוחשת אזהרה, וממליצה על כך שהענקיות הרכב הללו יישארו על פני האדמה, ויתעדפו את מה שהן מצטיינות בו: ייצור רכבים אמינים ומתקדמים.
למרות הכשף של סינרגיית הלוויינים, הדרך לרווחיות בחלל ארוכה ומלאה מהמורות. חברות כמו ספייסX ורוקט לאב השקיעו עשורים בלימוד ניסיון מהבצק הקוסמי, ורק עכשיו מתחילות לטעום רווחיות. עבור הונדה וטויוטה, צלילה לתוך הקוסמוס התחרותי הזה עשויה להניב יותר הפסד מאשר רווח לפני שהכוכבים יתיישרו לרווח.
עבור משקיעים, זה עשוי להיות מופע צדדי ולא הבמה המרכזית. נכון לעכשיו, מיזמי החלל נראים זניחים מול פעולות הרכב המסורתיות במאזנים הכספיים של חברות אלו. טויוטה, למשל, שקלה את האינטרסים החלליים שלה בקטגוריה רחבה של "כל השאר", טמונה מתחת לבנייה מוכנה ויוזמות טכנולוגיות. עבור הונדה, המיזמים החלליים נמצאים בנתח קטן דומה בעוגת ההכנסות העצומה שלה.
כאשר יצרני הרכב הממוסדים הללו מלטפים את הכוכבים, הם הולכים על חוט דק בין התרחבות חזונית להסחת דעת לא רצויה. הישארות עם רגליים על הקרקע עשויה להיות הדרך הנבונה ביותר קדימה, להבטיח שהם יישארו מנהיגים על הכביש ולא רודפי כוכבים אבודים בין הגלקסיות.
מדוע ענקיות הרכב מנסות להיכנס לחלל: חפירה עמוקה יותר לעתיד
מבוא
כשהתעשייה הרכבית מאיצה לעבר חדשנות, ההתרחבות המפתיעה שלה לחלל דורשת חקירה מעמיקה יותר. חברות גדולות כמו הונדה, טויוטה וגילי לא רק מעבירות הילוכים אלא משיקות לגבול חדש—חלל. הרפתקה נועזת זו כרוכה בהשקעה משותפת העולה על 300 מיליון דולר בייצור לוויינים ובטכנולוגיית רקטות. אבל למה יצרני רכבים יבחרו לסטות למסלול בין כוכבי, ומהן ההשלכות בעולם האמיתי?
כיצד יצרני רכבים מתכננים להשתמש בטכנולוגיית חלל
1. קישוריות משופרת: על ידי בעלות על רשתות לוויינים, יצרני רכבים יכולים להציע קישוריות מעולה ברכבים שלהם, לשלב שירותי אינטרנט מבוססי לוויינים עבור ניווט, שירותי חירום ועדכוני נתונים בזמן אמת (גרטנר צופה כי שוק הרכב המחובר יגדל ל-166 מיליארד דולר עד 2025).
2. נהיגה אוטונומית: לוויינים יכולים לספק את המיקום המדויק הנדרש לרכבים אוטונומיים, להתגבר על המגבלות של טכנולוגיית GPS הנוכחית.
3. כיסוי אינטרנט גלובלי: בדומה ל-Starlink של ספייסX, יצרני רכבים שואפים לספק שירותי אינטרנט ברחבי העולם, אפילו באזורים ללא כיסוי נייד יבשתי.
צעדים ליישום טכנולוגיית לוויינים ברכבים
1. פיתוח לוויינים פרטיים: להשקיע בפיתוח לוויינים המתאימים לתקשורת וניווט.
2. אינטגרציה עם טכנולוגיית הרכב: להתאים רכבים עם החומרה הנדרשת לתקשורת חלקה עם לוויינים.
3. יצירת שותפויות: לשתף פעולה עם חברות טכנולוגיה וסטארטאפים המתמחים בטכנולוגיית לוויינים כדי לשפר את הפיתוח ולהפחית עלויות.
תחזיות שוק ומגמות בתעשייה
– צמיחת תעשיית החלל: הכלכלה הגלובלית של החלל צפויה להגיע ל-742 מיליארד דולר עד 2030, מונעת על ידי שירותי לוויינים (דו"ח מורגן סטנלי).
– קישוריות רכב: שוק הרכב ממשיך לפנות לכיוון קישוריות, מה שמגביר את הרלוונטיות של טכנולוגיית לוויינים.
מחלוקות ומגבלות
– הסטת משאבים: השקעה רבה בחלל מסיטה משאבים מהעסק המרכזי של הרכב, שעשויה להשפיע על חדשנות הרכב ויעילות הייצור.
– אתגרים טכניים: בניית רשתות לוויינים יעילות ורקטות שניתן להשתמש בהן שוב מציבה אתגרים טכניים משמעותיים שהחברות הללו לא נתקלות בהם בעבר.
תובנות ותחזיות
– השקעה לטווח ארוך: מיזמים חלליים של ענקיות הרכב צפויים להיות השקעות לטווח ארוך שלא יראו רווחיות מיידית.
– התפתחות התעשייה: מהלכים אלה עשויים לבשר על עידן חדש שבו טכנולוגיות תחבורה וחלל מתמזגות, משנות את הנוף של תעשיית הרכב.
מסקנה וטיפים מהירים
עבור ענקיות הרכב כמו הונדה, טויוטה וגילי, הכניסה לחלל אינה רק על חלומות בין כוכביים אלא על חקירת יתרון תחרותי בשוק הרכב המתפתח. עם זאת, חשוב שישמרו על איזון בין השאיפות "הכוכביות" הללו לבין המיומנויות המרכזיות שלהן בייצור רכבים. זהירות ושותפויות אסטרטגיות יהיו המפתח להצלחה.
טיפ מהיר: משקיעים צריכים לראות במיזמי החלל הללו הזדמנויות צמיחה משלימות ולא את הפוקוס הראשי בתיקי ההשקעות של הענקיות הרכב הללו.
למידע נוסף על איך טכנולוגיה משנה תעשיות, בקרו ב-גרטנר או ב-מורגן סטנלי.
